בחוקי המזונות בישראל חלו שינויים ניכרים בעשור האחרון, עם תמורות משמעותיות שמטרתן לאזן בין האחריות הכלכלית של שני ההורים לאחר הגירושין. מבחינה היסטורית, המשפט העברי, המהווה חלק גדול מדיני המשפחה במדינה, הטיל את חובת המזונות רק על האב עד שהילד הגיע לגיל שש. מאוחר יותר הוארכה חובה זו, באמצעות שורה של פסיקות ותקנות בתי המשפט, עד לגיל 15 ולבסוף ל-18.
עם זאת, פרדיגמה זו החלה להשתנות בשנת 2017, עם הפסיקה פורצת הדרך של בית המשפט העליון בבע"מ 919/15. החלטה זו הכניסה הלכה חדשה (ההלכה היהודית) ששינתה מהותית את קביעת המזונות לילדים יהודים מעל גיל שש. החוק המתוקן קובע כי שיעור המזונות ייקבע בהתחשב בהכנסות של שני ההורים ובזמן שהילד מבלה עם כל אחד מההורים.
פסיקה זו, על אף שהיא חריגה משמעותית מהנורמה הקודמת, עדיין אין לה קבלה אוניברסלית. במיוחד, עדיין לא ברור אם בתי הדין הרבניים יאמצו הלכה חדשה זו.
מזונות לילדים עד שש שנים
כיום קובע בית המשפט לענייני משפחה כי צרכיו הבסיסיים של ילד, שאב יהודי מחויב לדאוג להם, נעים בין 1,250-1,350 שקל בחודש. סכום זה מצטמצם מעט כאשר ישנם מספר ילדים שחיים תחת קורת גג אחת, המשקף את הרעיון של הוצאות משותפות במשפחה גדולה יותר.
מעבר לצרכים הבסיסיים, האב צפוי לתרום גם להוצאות הדיור של הקטין, כאשר מודל תרומה מדורגת מיושם בהתאם למספר הילדים. הוצאות אחרות כגון חינוך, עלויות רפואיות ייחודיות ופעילויות מסוימות מחוץ לבית הספר מתחלקות באופן שווה בין שני ההורים.
מזונות במקרים של זמני שהות שווים
לפסיקת בית המשפט העליון משנת 2017 יש השלכות משמעותיות על מקרים בהם ילדים מעל גיל שש מבלים זמן שווה עם שני ההורים. בתרחישים כאלה, שיעור המזונות של האב יושפע מיחס ההכנסה של ההורים. אם שני ההורים מרוויחים הכנסה שווה, ייתכן שהאב לא יחויב בתשלום מזונות ילדים, בהנחה שכל הורה מכסה את צרכי הילד במהלך שהותם.
עם זאת, שיקולים נוספים עשויים לחייב את התרומה של האב להוצאות מעבר להיקף ההוצאות הרגילות, כגון ביגוד ופעילויות תרבות. במקרים אלו, יהיה צורך להקים מערכת לניהול הוצאות נוספות אלו.
ילדים מתחת לגיל שש בשהות שווה מציגים מורכבות רבה יותר. הפסיקה הנוכחית אינה מציעה כלל אחיד, אך יש תקדים להפחתת חובת המזונות של האב ב-50%, או במקרים מסוימים רק ב-25%.
מזונות לילדים מעל גיל שמונה עשרה
בישראל, האחריות המשפטית לתמוך כלכלית בילדים מסתיימת בדרך כלל בהגיעם לגיל 18. עם זאת, מתוך הכרה שרוב בני ה-18 בישראל מתגייסים לשירות צבאי ואינם יכולים לפרנס את עצמם, חובה זו הורחבה. אבות עשויים להידרש לשלם מזונות עד תום השירות הצבאי או הלאומי של ילדם, לרוב בשיעור של שליש מהמזונות המקוריים.
אכיפת פסקי דין למזונות
אם הורה לא מקיים את התחייבויותיו למזונות, קיימים מנגנונים שיבטיחו את התשלום. ההורה הנפגע רשאי לפנות לסיוע מהמוסד לביטוח לאומי או מרשויות האכיפה. עם זאת, לא כל הורה זכאי לקבל תמיכה מהמוסד לביטוח לאומי שכן הדבר תלוי ברמת ההכנסה של ההורה המבקש עזרה.
בעת ניהול תיק נגד הורה שאינו עומד בדרישות, משרד ההוצאה לפועל יכול לנקוט במספר אמצעים כגון עיקולים, הטלת מגבלות על החייב ואף מתן צו מאסר ללא צורך בחקירת יכולת.
תפקידם של עורכי דין למזונות בישראל
לאור המורכבות של דיני המזונות בישראל והשינויים המשמעותיים שהוכנסו בשנים האחרונות, תפקידם של עורכי דין מנוסים הוא קריטי. בין אם מדובר על מזעור או מקסום תשלומי המזונות, עורך דין למזונות יכול לסייע במתן ייעוץ והקפדה על כך שכל הגורמים נשקלו היטב בקביעת המזונות של בית המשפט.
נושא המזונות הוא אחד ההיבטים השנויים במחלוקת בכל גירושין עם ילדים קטינים. כאשר בית המשפט שוקל גורמים כמו משכורות של שני ההורים, פוטנציאל הרווחים וזמני הבילוי עם הילדים, עורך דין מומחה למזונות יכול להתגלות כבעל ערך רב בניהול שיקולים מורכבים אלו.
לסיכום, נוף דיני המזונות בישראל הולך ומתפתח, עם תזוזות לעבר חלוקה שוויונית יותר של אחריות פיננסית. אמנם עוד נותר לראות את מסלול השינויים הללו, אך לא ניתן להפריז בחשיבותו של ייצוג משפטי מיומן.